על עתידה של מערכת בריאות הנפש בישראל 

פרופסור קוטלר- על עתידה של מערכת בריאות הנפש בישראל

פרופ' משה קוטלר, פסיכיאטר, מתריע על עתידה של מערכת בריאות הנפש בישראל, אם לא יתבצעו בה שינויים מידיים. דאגתו של פרופסור קוטלר לרווחת הפרט, נובעת מהבנתו כי התחנות לבריאות הנפש הנמצאות בידי הממשלה, לא מתפקדות כפי שאמורות לתפקד. פרופ' קוטלר המכהן כפרופסור באוניברסיטת תל אביב, וכן משנה לדיקן בפקולטה לרפואה באוניברסיטה, הוא גם יושב ראש המועצה הלאומית לבריאות הנפש ומועצות נוספות. נסיונו העשיר והידע המקצועי הרב, מאפשרים לו לראות את תמונת המפה הפסיכיאטרית לאשורה, ולצדד, יחד עם עמיתים רבים, ברפורמת בריאות הנפש בישראל.

מפריטים בנפשם

לדברי פרופסור קוטלר, התנהלות במישור של מרפאות ציבוריות לבריאות הנפש לא ממש עובדת. התורים ארוכים מנשוא, כוח האדם והמשאבים השונים מצומצמים להחריד, ואזרחים רבים הזקוקים לסיוע נפשי, לא מקבלים אותו, מוותרים עליו כליל, או מממנים אותו מכיסם. גרועים מכך הם הנתונים על בני נוער הזקוקים לסיוע נפשי, אשר רבים מהם לא רק שלא מקבלים אותו, אלא אפילו לא מבקשים אותו. צידודו של פרופסור קוטלר ברפורמת בריאות הנפש נובעת מהבנה כי רק כך עשויים פני הדברים להשתנות, וכי כל מבוטח בקופות החולים, יזכה לקבלת טיפול, בהיקף הנדרש ובזמן המתנה ריאלי.

נכון להיום התורים ארוכים להפליא וזמני ההמתנה לקבלת טיפול נפשי בתחנות הממשלתיות לבריאות הנפש הגיעו למימדי שיא של כשבעה חודשי המתנה, בהם המטופל מוותר כליל על קבלת הטיפול, או מוצא אותו באפיקים אחרים ויקרים יותר. בפריפריות, המצב גרוע עוד יותר, מאחר ולא בכולן מצויות תחנות לבריאות הנפש, ואלו שקיימות לא ממש מתפקדות.

עיקרי רפורמת בריאות הנפש בקצרה, הינם פשוטים מאד: העברת הסמכות לטיפולים בנפש על כל סוגיהם למקור אחד והוא קופות החולים. באופן זה, מקווה קוטלר, ניתן יהיה להעניק טיפול לכל מבוטח, בזמנים שפויים, ועם כוח אדם מומחה ורב. את התחזית הזו ניתן יהיה לקיים, אם המדינה תעביר ארבע מאות מליון שקלים לקופות החולים, ואלו ייערכו בהתאם לקליטת ענף הפסיכיאטריה אל שורותיה, יגדילו את מצבת כוח האדם בתחום ואת מקומות ההתמחות בענף

רקע כללי

פרופ' משה קוטלר, פסיכיאטר, הוא בוגר לימודי פסיכיאטריה באוניברסיטה העברית בירושלים, אותם סיים בשנת 1974. פרופסור קוטלר שימש כראש מחלקת בריאות הנפש של צה"ל בשנים 1985-1988, משרה אותה עזב לטובת התמחות בפסיכיאטריה באוניברסיטת אלברט איינשטיין בניו יורק. עם סיום ההתמחות, ניהל פרופ' משה קוטלר את המחלקה הפסיכיאטרית בית ישראל בניו ג'רזי. בשנת 1993 שב פרופסור קוטלר לישראל, ומאז הספיק להיות מנהל החטיבה האמבולטורית פסיכיאטרית של בית חולים שיבא, משנה לדיקן להוראה באוניברסיטת בן גוריון, לנהל את המרכז לבריאות הנפש באר שבע, ואף לסיים את לימודי תואר שני במנהל מערכת בריאות. כיום מכהן פרופסור קוטלר כמשה לדיקן באוניברסיטת תל אביב, ובנוסף להיותו יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש, מנהל פרופסור קוטלר גם את המרכז לבריאות הנפש בבאר יעקב ובנס ציונה, ואף את זה של שירות בתי הסוהר.

רקע כללי

פרופ' משה קוטלר, פסיכיאטר, הוא בוגר לימודי פסיכיאטריה באוניברסיטה העברית בירושלים, אותם סיים בשנת 1974. פרופסור קוטלר שימש כראש מחלקת בריאות הנפש של צה"ל בשנים 1985-1988, משרה אותה עזב לטובת התמחות בפסיכיאטריה באוניברסיטת אלברט איינשטיין בניו יורק. עם סיום ההתמחות, ניהל פרופ' משה קוטלר את המחלקה הפסיכיאטרית בית ישראל בניו ג'רזי. בשנת 1993 שב פרופסור קוטלר לישראל, ומאז הספיק להיות מנהל החטיבה האמבולטורית פסיכיאטרית של בית חולים שיבא, משנה לדיקן להוראה באוניברסיטת בן גוריון, לנהל את המרכז לבריאות הנפש באר שבע, ואף לסיים את לימודי תואר שני במנהל מערכת בריאות. כיום מכהן פרופסור קוטלר כמשה לדיקן באוניברסיטת תל אביב, ובנוסף להיותו יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש, מנהל פרופסור קוטלר גם את המרכז לבריאות הנפש בבאר יעקב ובנס ציונה, ואף את זה של שירות בתי הסוהר.